חוק כלי היריה

כלי יריה
חוק כלי היריה, תש"ט-1949*
1. בחוק זה –
 "כלי יריה" – פירושו כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מכל גז מדמיע;

 "כלי יריה צבאי" – פירושו כלי יריה מסוג ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה צבאיים ;
 "מועמד לשירות" – אדם המבקש לשרת או המשרת, בתפקיד המחייב נשיאת כלי יריה, באחד מהגופים המנויים בסעיף 5ב(א) למעט בצבא הגנה לישראל;

 "מטווח קליעה" – מיתקן שנועד לקליעה למטרה מכלי יריה;

 "מכל גז מדמיע" – מכל המיועד להגנה עצמית, שמשקל תכולתו הוא כפי שנקבע בתוספת והוא מכיל או סוגל להכיל או לפלוט חומר שסוגו וריכוזו קבועים בתוספת, ובלבד שמנגנון ההפעלה שלו אינו כולל תרכובות של חמרי בערה או נפץ;

 "מנהל משרד הבריאות" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;

 "מנהל משרד העבודה והרווחה" – המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיכו לכך;

 "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996;

 "פקודות הצבא" – פקודות הצבא ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

 "פקיד רישוי" – פירושו אדם שנתמנה על ידי שר הפנים, במינוי שפורסם ברשומות, להיות פקיד רישוי לצורך חוק זה; מינוי כזה יכול להיות כללי או מסוייג;
 "קצין בריאות הנפש" – כמשמעותו בפקודות הצבא;

 "שעת חירום" – פירושה תקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה על פי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

2. (א) לא יעשה אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון ובהזמנת הממשלה או על פי אישור הממשלה.
 (ב) לא יביא אדם כלי יריה צבאי למדינה ולא יוציא אדם כלי יריה צבאי מן המדינה אלא על פי אישור הממשלה.
 (ג) לא יביא אדם למדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, ולא יוציא אדם מן המדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, אלא על פי רשיון.

3. (א) לא יעשה אדם עסק בכלי יריה אלא על פי רשיון.
 (ב) לצורך סעיף זה רואים אדם כעושה עסק בכלי יריה, אם הוא עושה בהם מקח וממכר או עסק בהחסנתם או בתיקונם.
 (ג) בעל רשיון לפי סעיף זה לא יקבל כלי יריה להחסנה או לתיקון אלא מאת אדם אחר שהוא בעל רשיון כזה או מאת אדם המחזיק אותו כלי יריה בהיתר על פי חוק זה.
4. לא ישא ולא יוביל אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון, או על פי תעודת הרשאה לפי הסעיפים 9, 10, 10א או 10ג, או לפי רשות על פי סעיף 10ב(ג).

5. (א) לא יחזיק אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון.
 (ב) הוראות סעיף זה אינן חלות –
(1) על המביא כלי יריה למדינה על פי רשיון לפי סעיף 2 – במשך שלושים יום מיום הבאת כלי היריה למדינה כאמור;
(2) על העושה עסק בכלי יריה על פי רשיון לפי סעיף 3 – לגבי כלי היריה שהוא מחזיק לרגל עסקו;
(3) על בעל רשיון על פי סעיף 4 – לגבי כלי היריה שעליו ניתן לו אותו הרשיון;
(4) על בעל רשיון מיוחד או על בעל תעודת הרשאה לפי הסעיפים 9, 10, 10א או 10ג; או על בר-רשות לפי סעיף 10ב(ג);
(5) על יורש או מנהל עזבון של אדם שנפטר, המחזיק כלי יריה שהנפטר החזיקו בהיתר על פי חוק זה – במשך שלושים יום מיום הפטירה.

5א. (א) לא יינתן רשיון להחזקת כלי יריה, למעט כלי יריה המוחזק מטעם המשטרה על פי הסעיפים 9 או 10, אלא לאחר שאדם המחזיק ברשיון למכור כלי יריה בדרך כלל (להלן – סוחר מורשה) או אדם ששר הפנים ימנה לענין סעיף זה, אישר בתעודה כי בדק את כלי היריה ומצאהו ראוי לשימוש.
 (ב) סוחר מורשה ומי ששר הפנים מינהו כאמור בסעיף קטן (א) חייבים, לפי בקשה ובתשלום, לבדוק כלי יריה, ואם מצאוהו ראוי לשימוש – לאשר זאת בתעודה כאמור; שיעור התשלום בעד הבדיקה ייקבע על ידי שר הפנים בצו. היה בודק כלי היריה עובד המדינה, יהיה התשלום לידי אוצר המדינה.
 (ג) שר הפנים רשאי לפטור סוגים של כלי יריה מחובת הבדיקה לפי סעיף זה.

5ב. (א) הוראות סעיפים 4 ו-5 יחולו גם על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם המדינה בקשר לתפקידו, למעט כלי יריה שבידי צבא-הגנה לישראל או משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, או בידי איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

 (ב) הוראות הסעיפים 4 ו-5 לא יחולו על כלי יריה שנמסר מטעם צבא-הגנה לישראל או משטרת ישראל, או בהסכמת אחד מהם –
(1) לצרכי אימונו של מי שמלאו לו 14 שנה והוא נמנה עם יחידה שהודיע עליה שר הבטחון ברשומות שהיא יחידת אימון לענין סעיף זה, והכלי נמצא בידי אותו אדם בשעת אימון או הדרכה של צבא-הגנה לישראל או מטעמו, או בשעת אימון או הדרכה המנוהלים על פי הוראות קבע של שר החינוך והתרבות, שהותקנו בשים לב להוראות צבא-הגנה לישראל לגבי יחידות אימון דומות שבפיקוחו, והמדריך באימונים אלה אושר על ידי שר הבטחון בהמלצת שר החינוך והתרבות;
(2) למדריך כאמור לשם אימון והדרכה בשעת מילוי תפקידו.
 (ג) הוראות סעיפים 4 ו-5 לא יחולו על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם צבא-הגנה לישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות בצבא בנדון זה או על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם משטרת ישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות במשטרה וכלי היריה הוא בידי אותו אדם בהתאם לתנאי התעודה.
 (ג1) שר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר הפנים, לפטור מפעלים ושלוחות אחרות של מערכת הבטחון מלקיים הוראות הסעיפים 4 ו-5, בכלי יריה שבידיהם שלא לצרכי הגנתם; התנאים להובלת כלי יריה אלה ייקבעו בתעודת הרשאה שתימסר להם על ידי מי ששר הבטחון הסמיך לכך.
 (ד) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל פטור לקבלת רשיון הניתן לפי סעיף 5(ב).
 (ה) סמכויות שר הבטחון ושר החינוך והתרבות לפי סעיף זה, בענין אישור מדריכים ומתן המלצה על האישור ומתן הוראות, ניתנות לאצילה.
 (ו) הוראות שר החינוך והתרבות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.

5ג. (א) לא יינתן רשיון להחזקה ולנשיאה של כלי יריה, אלא לאחר שמקבל הרשיון עבר הכשרה מתאימה ללימוד השימוש בכלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש, והפעיל במטווח-קליעה כלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש.
 (ב) שר הפנים יתקין תקנות בדבר תכנית ההכשרה הנדרשת לפי סעיף קטן (א) והוא רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מחובה זו.
 (ג) שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת ההכשרה הנדרשת לחידושו של רשיון כלי יריה והתנאים לפטור מחובה זו.
 (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

5ד. (א) לא יכשיר אדם, לא ידריך ולא יאמן, אדם אחר, בשימוש בכלי יריה, אלא על פי רישיון, במטווח קליעה שניתן לגביו רישיון לפי סעיף 7 או במקום אחר שנקבע ברישיונו, והכל בכפוף להוראות סעיף 7ח ובהתאם לתנאי הרישיון.
 (ב) שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון.

6. (א) לא יקנה אדם כלי יריה ולא ירכשנו בדרך אחרת אלא אם יש בידו רשיון לאותו כלי יריה.
           (ב) לא ימכור אדם כלי יריה, לא יעבירנו לאחר בדרך אחרת ולא ימסור כלי יריה לאחר אלא לאחר שנוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רשיון לאותו כלי יריה, או שמותר לו להחזיק בכלי היריה לפי הוראות חוק זה.

7. לא יוקם מטווח קליעה ולא ינוהל אלא על פי רשיון.

7א. לא ייכנס אדם אל מטווח קליעה, ולא ישהה בו, אלא בהתאם להוראות של מנהל המטווח או של מי שמינה לכך, ולא יפעיל במטווח כלי יריה אלא בפיקוחו של מפקח.

7ב. הנמצא במטווח קליעה יקיים בו את הוראות הקבע שהוצאו על ידי הרשות המוסמכת ושהוצגו במטווח במקום הנראה לעין, וכן את ההוראות שניתנו על פיהן; ואולם במטווחי הקליעה של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל ינהג כל הנמצא בהם, לפי הפקודות שהוציא הצבא או המשטרה לענין זה, ושהוצגו כאמור, ולפי ההוראות שניתנו על פיהן.

7ג. לא ישמש אדם מפקח מטווח קליעה אלא על פי רשיון.

7ד. הקמת מטווח קליעה ללא רשיון לפי חוק זה או שלא בהתאם לתנאי הרשיון, דינה, לכל דבר, כדין הקמתו בלי הרשיון הדרוש לפי פקודת בנין ערים, 1936, או שלא בהתאם לתנאי רשיון לפי אותה פקודה.

7ה. הוראות הסעיפים 7-7ד מחייבות גם את המדינה, להוציא את צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת ושר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר הפנים, לפטור מהוראות אלה מפעל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון במטווחי הקליעה שלהם.

7ו. הוראות הסעיפים 4 ו-5 לא יחולו על כלי יריה שבידי אדם הנמצא במטווח קליעה ברשותו של מנהל המטווח או של מי שהסמיך לכך, וכן על נשיאתם, החזקתם והובלתם של כלי יריה, בתנאים שנקבעו בתקנות לשם העברתם של כלי היריה למטווח או לשם החזרתם ממנו או לשם אימון בהם ללא ירי.

7ז. מנהל המטווח חייב לקבל רשיון החזקה לפי סעיף 5 על כלי היריה שברצונו להחזיקם לצורך המטווח.

7ח. לא יתאמן אדם בירי מכלי יריה מחוץ למטווח קליעה.

8. לא ישלח אדם כלי יריה בדואר, ברכבת או בכל דרך אחרת, אלא על פי רשיון.
9. (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לממונה של ישוב רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת הנפש והרכוש של הישוב והתחבורה עם הישוב.
(ב) ממונה של ישוב שניתן לו רשיון מיוחד כאמור, רשאי אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש והרכוש של הישוב או התחבורה עם הישוב, להרשות אדם מתושבי הישוב או מהנמצאים בו שאושר לכך על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו, הן ברשימה הכוללת את שמו והן באופן אישי והן בכל דרך אחרת, לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
 (ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד הממונה.
 (ד) בסעיף זה –
 "ישוב" – פירושו מקום ישוב ששר הפנים, על פי המלצת שר הבטחון , אישר אותו כישוב לצורך סעיף זה.
 "ממונה" – פירושו הממונה על השמירה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961, או תושב אחר שנתמנה על ידי פקיד רישוי להיות ממונה לצורך סעיף זה.

10. (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל של מפעל ראוי או למנהלו או למי שהבעל או המנהל מינה להיות אחראי לבטחון במפעל רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת המפעל ועובדיו והתחבורה עם המפעל וכן לאימונים הקשורים בהשגת מטרות אלה.
 (ב) בעל רשיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות, בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע, אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברשיון, או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת.
 (ג) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת-יד בעל הרשיון המיוחד.
 (ד)  "מפעל ראוי" – פירושו, בסעיף זה, מפעל או מוסד ששר הפנים, על פי המלצת שר הבטחון, אישר כמפעל ראוי לצורך סעיף זה.

10א. (א) שר רשאי למנות מתוך עובדי משרדו עובד שראוי לקבל רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה שנועדו לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר (להלן – עובד אחראי), ומשעשה כן, רשאית רשות מוסמכת לתת לעובד האחראי רשיון מיוחד כאמור.
 (ב) ניתן לעובד אחראי רשיון מיוחד על פי סעיף קטן (א), רשאי הוא, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר, להרשות עובד אחר מעובדי משרד השר לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; העובד האחראי רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
 (ג) לא תינתן תעודת הרשאה לעובד לפי סעיף קטן (ב), אלא אם העביר העובד האחראי לפקיד הרישוי פרטים המזהים את העובד, ונתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב בשינויים המחוייבים.
 (ד) הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן בתעודה חתומה בידי העובד האחראי.
 (ה) בסעיף זה "עובד משרד השר" – עובד המדינה שהשר נעזר בו לשימוש בסמכויותיו או במילוי תפקידיו.

10ב. (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם האחראי על הפקתו של סרט או של הצגת מחזה או הופעת בידור אחרת ששר הפנים אישר אותו לענין סעיף זה, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצורך אותם סרט, הצגה או הופעה.
 (ב) רשות מוסמכת רשאית להתנות את מתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) בכך שהאחראי ימנה אדם, באישורה, להיות ממונה על הבטחון.
 (ג) ניתן לאחראי רשיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להרשות אדם ממשתתפי הסרט, ההצגה או ההופעה לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרשיון בזמן צילום הסרט או בזמן ההצגה או ההופעה או החזרות להם.
 (ד) הממונה על הבטחון, ואם לא נתמנה – האחראי, יפקח על השימוש בכלי היריה לשם שמירה על חיי אדם ובריאותו ויבטיח נטילתו לאחר השימוש בו לצורך הסרט, ההצגה או ההופעה.
 (ה) סמכותה של רשות מוסמכת לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכותה לפי סעיף 12.

10ג. (א) רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל רשיון לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה בתנאים שייקבעו ברשיון המיוחד, לשימוש המועסקים בשירותי השמירה שלו על פי סעיף 19 לאותו חוק, במסגרת עיסוקם כאמור.
 (ב) בעל הרשיון המיוחד רשאי להרשות בתעודת הרשאה לבעל רישיון לפי סעיף קטן (ג) המועסק בשירותו כאמור בסעיף קטן (א) לשאת ולהחזיק בכלי יריה שינתן לו עליו הרשיון המיוחד, ובלבד שתעודת הרשאה כאמור תוגבל לאזור שבו הוא מועסק.
 (ג) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת ולהחזיק כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב, בשינויים המחויבים.

10ד. רשות מוסמכת רשאית לתת למלווה של טיול או מחנה רשיון לנשיאה ולהחזקה של כלי יריה, ובלבד שהוגשה על כך בקשה מראש כפי שקבעה הרשות המוסמכת.

11. רשות מוסמכת לענין רשיונות לפי חוק זה היא –
 (1) לצורך סעיף 2 –
(א) לגבי כלי יריה שנועד לצבא-הגנה לישראל – שר הבטחון ;
(ב) בכל מקרה אחר – שר הפנים על פי המלצת שר הבטחון4.
 (2) לצורך סעיפים 3 עד 10ד – פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה.

11א. (א) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לצבא הגנה לישראל.
 (ב) (1) רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם ושנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד הבריאות;
(2) עובד סוציאלי המטפל באדם, למעט עובד סוציאלי שחלות עליו הוראות פסקה (1), שנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד העבודה והרווחה, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד העבודה והרווחה;
(3) שר העבודה והרווחה ימנה ממונה להערכת מסוכנות אשר ייעץ למנהל משרד העבודה והרווחה לענין העברת ידיעות כאמור בפסקה (2).
 (ג) קיבל אחד מהגופים המנויים בסעיף 5ב(א) ידיעה לפי סעיף זה, רשאי הוא לפנות למנהל משרד הבריאות או למנהל משרד העבודה והרווחה לשם קבלת תוכן הידיעה ורשאים הם למסור לו את תוכנה.
 (ד) על מסירת מידע לצבא הגנה לישראל לפי סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 44 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986; המידע האמור יימסר לגורם מקצועי מתחום בריאות הנפש שייקבע על ידי צבא הגנה לישראל.

11ב. (א) פקיד רישוי שקיבל בקשה לרישיון לפי חוק זה או פרטים לצורך מסירת כלי יריה לידי אדם פלוני או גוף המנוי בסעיף 5ב(א) שקיבל בקשה כאמור של מועמד לשירות, יעבירום למנהל משרד הבריאות, ורשאים, פקיד הרישוי או גוף כאמור, להעביר פרטים למנהל משרד הבריאות גם לגבי מי שכבר ניתן לו רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה לפי הענין, או לגבי מי שכבר משרת באחד הגופים המנויים בסעיף 5ב(א) למעט צבא הגנה לישראל.
 (ב) מצא מנהל משרד הבריאות כי מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) אושפז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, רשאי הוא להודיע לפקיד הרישוי או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א) פרטים על האשפוז; מצא מנהל משרד הבריאות כי על מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) נמסרה הודעה לפי סעיף 11א, יודיע זאת לפקיד הרישוי, או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א).
 (ג) לצורך ההודעה כאמור רשאי מנהל משרד הבריאות להשתמש בידיעות על טיפול בחולי-נפש המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה בדין האוסרת מסירת ידיעה על חולה-נפש לא תחול על מסירת ידיעה לפי סעיף זה.

12. (א) המוסמך לתת רשיון לפי חוק זה רשאי, לפי שיקול דעתו –
(1) לתת רשיון או לסרב לתתו;
(2) לתת רשיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רשיון שניתן;
(3) לבטל רשיון תוך תקופת תקפו.
 (ב) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון יתייצב לפניו לשם בירור פרטי בקשתו.
 (ג) פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי יריה; תוצאות הבדיקה יועברו לפקיד הרישוי.
 (ג1) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי ששר הפנים ימנה לענין זה (להלן – הממונה);
(2) התקבלה ההחלטה על פי המלצת קצין משטרה, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, כאמור בסעיפים 11א או 11ב, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, לפי הענין, בכפוף להוראות סעיף זה;
(3) הממונה יחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו.
 (ד) תקפו של הרשיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רשיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברשיון תקופה קצרה יותר.
 (ה) רשיון על פי חוק זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
 (ו) לענין סעיף זה, "מבקש רשיון" – לרבות מי שקיבל או יקבל לידיו כלי יריה מכוח תעודת הרשאה לפי חוק זה.

12א. מי שהגיעה אליו, על פי סעיפים 10א(ג), 10ג, 11א, 11ב או 12(ג), ידיעה על אדם, ישמרנה בסוד ולא יגלה אותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע חוק זה והתקנות על פיו; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שנה אחת.

13. (א) הנושא או המוביל כלי יריה בהיתר לפי חוק זה – חייב לשאת את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכך.
 (ב) בעל רשיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה חייב להראות את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכל שוטר הדורש זאת ממנו.
 (ג) כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי יריה מסויים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתפוס אותו כלי יריה; והמשטרה רשאית להחזיק ברשותה כלי יריה שנתפס כך, עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו.
14. אדם שהחזיק כלי יריה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תקפו של הרשיון שניתן לו לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו, ויקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.
14א. (א) כלי יריה שהגיע למשטרה שלא עקב עבירה שנעברה בו או לגביו – רשאית היא, אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה בתום שלושה חדשים מיום שהגיע לידיה, וכלי יריה שהגיע למשטרה עקב עבירה והוחלט שאין להביא שום אדם לדין בשל העבירה – רשאית היא, אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה כתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחת מאלה תוך שלושת החדשים האמורים:
(1) השיג רשיון להחזקת כלי היריה;
(2) הוכיח, להנחת דעתו של קצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי היריה, שהוא בעל הכלי ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
(3) מכר את כלי היריה או העביר בדרך אחרת את הזכות להחזיק בו למי שרשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
(4) הגיש תובענה לבית המשפט למתן פסק דין כי הוא בעל כלי היריה ותובענה כזו תלויה ועומדת;
(5) השיג מבית משפט מוסמך פסק דין האומר כי הוא בעל כלי היריה ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה.
 (ב) הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ולא נדרשה למסרו לידי סוחר מורשה כאמור בסעיף קטן (א), תחזיק בכלי היריה משך זמן של שמונה-עשר חדשים, ובתום התקופה האמורה רשאית היא לחלט את כלי היריה או להשמידו, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחד הדברים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) תוך שמונה-עשר החדשים האמורים, והודיע על כך לקצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי יריה.
 (ג) הגיע כלי יריה לידי המשטרה ובנסיבות כאמור בסעיף קטן (א) אולם בעלו אינו ידוע, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי הבעל, ואם לא נמצא תוך שלושה חדשים רשאית היא לחלטו לטובת המדינה או להשמידו.
 (ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על פקודת המשטרה ולא לגרוע מהן.

14ב. (א) סוחר מורשה חייב לקבל לידיו כלי יריה שהמשטרה מסרה לו לפי סעיף 14א, והוא רשאי למכרו, אולם ארבעה-עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכור את כלי היריה ואת המחיר שבדעתו לדרוש בעדו.
 (ב) בעל כלי יריה שקיבל הודעה כאמור רשאי תוך התקופה  האמורה להציג לסוחר המורשה רשיון בר-תוקף לכלי היריה ולקבלו, או להציע לסוחר המורשה אדם המוכן לקנות את כלי היריה במחיר שנקב הסוחר או גבוה ממנו, והסוחר ימכור לפי זה את כלי היריה, ובלבד שיש בידי הקונה רשיון להחזקת כלי היריה.
 (ג) מכר סוחר מורשה כלי יריה שמסרה לו המשטרה, ישלם את פדיון המכר לבעל כלי היריה ולאחר ניכוי דמי עמילות בשיעור שקבע שר הפנים בצו, ויודיע על המכירה למשטרה.
 (ד) סוחר מורשה רשאי להחזיר למשטרה כעבור שנה כלי יריה שהיא מסרה לו, והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו.

14ג. (א) בעל כלי יריה רשאי למסור את כלי היריה למשמורת אצל סוחר מורשה לכל תקופה קצובה שיודיע עליה, ובלבד שיש לו עליו רשיון; הסוחר המורשה רשאי לדרוש שדמי המשמורת, בשיעור שקבע שר הפנים בצו, ישולמו מראש, או שיובטח תשלומם.
 (ב) פקע תקפו של הרשיון לכלי היריה בהיותו במשמורת אצל סוחר מורשה, לא יוחזר כלי היריה לבעליו אלא אם הציג לסוחר רשיון להחזקתו.
 (ג) חלפה שנה מתום תקופת המשמורת ובעל כלי היריה לא תבעו בחזרה או לא היה זכאי לקבלו בחזרה, רשאי הסוחר המורשה למכור את כלי היריה ולשלם לבעליו את פדיון המכר, לאחר ניכוי דמי המשמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע שר הפנים בצו, או למסור את כלי היריה למשטרה והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכרו.
 (ד) על קבלת כלי היריה למשמורת והחזרתו, יודיע הסוחר המורשה לפקיד הרישוי.

14ד. סוחר מורשה רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח המשטרה, להשמיד כלי יריה שהוא בעליו.

15. (א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:
(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;
(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.
 (ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי.

16. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1) עובר על הוראות סעיפים 4 או 5 בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק זה או התקנות על פיו;
(2) עובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תנאי או הגבלה שנקבעו ברשיון או בתעודת הרשאה שניתנו לפי חוק זה, ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר.

17. העובר עבירה על פי חוק זה בכלי יריה צבאי, או בכלי יריה שאינו ניתן למשא אדם, או בכלי יריה אחדים – יהיה צפוי לעונש גדול פי שנים מן העונש שהוא צפוי לו על אותה עבירה על פי סעיף 16.

18. (א) בצאת אדם חייב בדין על עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלי היריה שבו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה.
 (ב) כשיש לפקיד הדואר או הרכבת יסוד לחשוב שחבילה שנשלחה בדואר או ברכבת מכילה כלי יריה שנשלח שלא על פי רשיון לפי סעיף 8, רשאי הוא לפתוח את החבילה, בנוכחות קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ומשנמצא בה כלי יריה, ובעלו אינו ידוע, יוחרם כלי היריה לטובת המדינה.
18א. (א) הורשע אדם בעבירת אלימות, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לכלול בגזר הדין –
(1) הוראה לפקיד הרישוי, לבטל למורשע רשיון לכלי יריה, ולא לתת לו רשיון חדש במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
(2) הוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי יריה המוחזק על ידו, בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו.
 (ב) הורשע אדם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, יתן בית המשפט, לבקשת תובע, הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אלא אם כן החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה; לעניין סעיף זה, "בן משפחה" – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.
 (ג) נתן בית המשפט הוראה לפי סעיף זה, תוודא המשטרה שכלי היריה הופקד בהתאם להוראות חוק זה.

19. האמור בחוק זה אינו פוטר אדם מן החובה לקבל רשיון כדרוש על פי חוק אחר.
20. (א) נמצא כלי יריה במקום מסויים, רואים את האדם שהמקום בחזקתו כמחזיק כלי היריה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
 (ב) בתביעה פלילית לפי אחד מסעיפי חוק זה האוסר עשיית דבר שלא על פי רשיון, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו רשיון לכך.
 (ג) תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסויים הוא כלי יריה או כלי צבאי, תשמש בתביעה פלילית ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; ובית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב כאמור.
20א. (בוטל).

21. (א) שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה.
 (ב) שר הפנים רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה.
 (ב1) שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של רישיונות או תעודות הרשאה לפי חוק זה, לפי העניין:
(1) תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה או מהמבקש את חידושם (בפסקה זו – המבקש), לרבות בחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן, וכן תנאים למתן פטור מתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו כאמור;
(2) חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה לפי חוק זה;
(3) חובות דיווח לרשות מוסמכת, שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה בעניינים שיקבע שר הפנים, ואופן הדיווח כאמור.
 (ג) שר הפנים רשאי, לאחר התיעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות בעד מתן רשיון לפי חוק זה ובעד הגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת לפי סעיף 12(ג1). על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).

 (ד) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר הבריאות, רשאי לשנות את התוספת.

21א. סמכויותיו של שר הפנים למנות פקידי רישוי וכן סמכויותיו של שר לפי הסעיפים 5א(א), 9, 10, 10א, 10ב ו-11 ניתנות, כולן או מקצתן להעברה כללית או מסוייגת.

22. (א) על אף האמור בחוק זה, אדם שהחזיק כלי יריה ערב היכנס חוק זה לתקפו שלא על פי רשיון לפי פקודת כלי היריה, תהיה אשר תהיה הדרך בה הגיע כלי היריה לרשותו, לא ישא בשל כך באחריות פלילית לפי חוק זה אם תוך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו –
(1) קיבל רשיון על פי חוק זה שלפיו מותר לו להחזיק אותו כלי יריה; או
(2) מסר את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו.
 (ב) אדם שמסר כלי יריה כאמור, יקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.
23. (א) פקודת כלי היריה – בטלה.
 (ב) רשיון שניתן על פי פקודת כלי היריה ושעמד בתקפו ערב היכנס חוק זה לתקפו, כוחו יפה למשך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו, כאילו היה זה רשיון שניתן על פי ההוראה המקבילה שבחוק זה, ותקפו ייתם בתום מועד זה.
24. (א) הוראות חוק זה לא יחולו על מלכודות חקלאיות ועל מכשירי עבודה.
 (ב) "מלכודת חקלאית" – פירושה, בסעיף זה, כלי יריה מסוג ששר הפנים על פי הצעת שר החקלאות, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד לפי מבנהו לשמש מלכודת למטרות חקלאיות בלבד.
 (ג) "מכשיר עבודה", בסעיף זה – כלי יריה מסוג ששר הפנים על פי הצעת שר העבודה, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד, לפי מבנהו ודרכי הפעלתו, לשימוש בתהליכי עבודה בלבד.

25. תקפו של חוק זה הוא מיום ו' באב תש"ט (1 באוגוסט 1949).

תוספת
 (סעיף 1)

  ריכוז החומר המשקל הנקי המרבי
 סוג החומר הפעיל במכל של תכולת המכל
1. "CS" (ortho-chlorobenzal-malononitrile) 2% 30 גרם
2. Capsaicin 2% 30 גרם

  דוד בן-גוריון משה שפירא
  ראש הממשלה שר הפנים

 יוסף שפרינצק
 יושב ראש הכנסת
 ממלא מקום נשיא המדינה

חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972

לפי שעה רבדים מתיקון מס' 3

תוכן ענינים
12
Go
פרק א: הוראות כלליות 
5
Go
הגדרות סעיף 1
5
Go
ועדת רישוי סעיף 2
15
Go
פרק ב: חוקרים פרטיים 
6
Go
איסור התעסקות סעיף 3
6
Go
כשירות לחקירות פרטיות סעיף 4
6
Go
ההליכים במתן רשיון סעיף 5
6
Go
חובת נאמנות סעיף 6
6
Go
גילוי ידיעות והפסקת חקירה סעיף 7
6
Go
פיקוח סעיף 8
16
Go
פרק ג: משרד לחקירות פרטיות 
6
Go
קיום משרד ללא רשיון סעיף 9
6
Go
כשרות לקיום משרד סעיף 10
6
Go
העסקה בחקירות פרטיות סעיף 11
6
Go
פיקוח על מועסקים סעיף 12
17
Go
פרק ד: תאגידי חוקרים 
6
Go
תאגידים של חוקרים פרטיים סעיף 13
7
Go
איסור השתתפות ברווחים סעיף 14
7
Go
אחריות משמעתית של חברי תאגיד סעיף 15
7
Go
שמירת אחריות סעיף 16
7
Go
אחריות בנזיקין סעיף 17
17
Go
פרק ה: ארגון שירותי שמירה 
10
Go
איסור ארגון ללא רשיון סעיף 18
10
Go
סייג למתן רשיון סעיף 19
10
Go
איסור חקירה אגב שירותי שמירה סעיף 20
18
Go
פרק ו: שיפוט משמעת 
11
Go
אתיקה מקצועית סעיף 21
11
Go
ועדת משמעת סעיף 22
11
Go
מינוי בודק סעיף 23
11
Go
קובלנה על חוקר פרטי סעיף 24
11
Go
עונש משמעת סעיף 25
11
Go
דין משמעתי ודין פלילי סעיף 26
11
Go
התליית רשיון סעיף 27
19
Go
פרק ז: הוראות שונות 
12
Go
תקפו של רשיון סעיף 28
12
Go
ערעור סעיף 29
12
Go
עבירות סעיף 30
12
Go
הוראות מעבר תט תשלב 1972 סעיף 31
12
Go
ביצוע ותקנות סעיף 32
3
Go
תחילה סעיף 33
חוקרים פרטיים ושירותי שמירה
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972*
פרק א': הוראות כלליות
1. בחוק זה —
 "חוקר פרטי" — מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים או לצורך מסירת ידיעות לבעל רישיון לפי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002;
 "שירותי שמירה" — שירותי שמירה על בטחונו של אדם או על רכוש, לרבות שירותי התקנה והחזקה של מערכות אזעקה ומיתקני אבטחה אחרים.
2. (א) שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן — הועדה).
 (ב) בועדה יהיו שבעה חברים, בהם אדם הכשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי והוא יהיה היושב ראש - ועוד ששה חברים, שמהם לפחות שלושה שאינם עובדי המדינה, אחד שהמליץ עליו ראש הממשלה, אחד שהמליץ עליו שר הבטחון ואחד שהמליץ עליו שר המשטרה.

פרק ב': חוקרים פרטיים
3. לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות.
4. (א) לא יינתן לאדם לעסוק כחוקר פרטי אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(2) הוא בגיר;
(3) הוא סיים שתים עשרה כיתות במוסד חינוך מוכר, או שלדעת הועדה הוא בעל השכלה שוות ערך לכך;
 
(4) בתוך שש השנים שקדמו לבקשה הוא התאמן שלוש שנים לפחות, ברציפות או לסירוגין, בעריכת חקירות —
(א) במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד, או
(ב) במקום ובתנאים שהועדה הכירה בהם ושר המשפטים פרסם על כך הודעה ברשומות;
(5) הוא עמד בבחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית, ובהתאם לכללים ולתכנית שקבע שר המשפטים;
(6) לדעת הועדה אין מניעה — מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש — להענקת הרשיון.
 (ב) במקרים מיוחדים רשאית הועדה לוותר על התנאי האמור בפסקה (4) לסעיף קטן (א), כולו או מקצתו.
5. (א) שמו של מי שמבקש רשיון לפי חוק זה יפורסם בדרך שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שנקבעה בהם רשאי כל אדם להגיש לועדה התנגדות למתן רשיון למבקש.
 (ב) הועדה בדונה לפי חוק זה תתן הזדמנות למבקש וכן ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם, ורשאית הועדה, לפי שיקול דעתה, לתת הזדמנות לאנשים אחרים להשמיע דברם.
 (ג) הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכותה על פי חוק זה.
6. חוקר פרטי יפעל כלפי לקוחו בנאמנות ודין היחסים ביניהם כדין היחסים בין שליח לשולחו.
7. (א) חוקר פרטי ימסור לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה, לידיו או לידי מי שהסמיך לכך, ידיעות שגילה בדבר ביצוע עבירה.
 (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא ימסור חוקר פרטי ידיעות שנמסרו לו מאת לקוחו אגב השירות המקצועי שנתן ללקוחו ושיש בהם כדי להפליל את לקוחו, אלא אם הסכים לקוחו לכך.
 (ג) שוכנע היועץ המשפטי לממשלה שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, רשאי הוא לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק את חקירתו; נסתיימה חקירת המשטרה — יודיע על כך היועץ המשפטי לממשלה לחוקר והוא יהיה רשאי להמשיך בחקירתו.
 
8. חוקר פרטי ימסור, לפי דרישתו של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהסמיך לכך, כל ידיעה הדרושה לביצוע חוק זה או התקנות לפיו, או לפיקוח על השיטות והאמצעים שבהם הוא נוהג להשתמש בהשגת ידיעות ואיסופן.
פרק ג': משרד לחקירות פרטיות
9. לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
10. לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1) הוא חוקר פרטי רשוי;
(2) (נמחקה);
(3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.
11. בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.
12. בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו.
פרק ד': תאגידי חוקרים
13. (א) תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
 (ב) לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1) התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו;
(2) כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה;
 
(3) מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד: חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי סעיף 6 לפקודת החברות אינו חל עליו.
14. (א) מי שאינו חבר בתאגיד של חוקרים פרטיים לא יהא זכאי, על אף כל הוראה אחרת בתזכיר החברה ובתקנותיה או בכל מסמך אחר המגדיר תנאי התאגדותו, לכל חלק מרווחי החברה, אלא אם הוא אחד מיורשיו של מי שהיה חבר בתאגיד ושנפטר בעודו חבר בתאגיד, וכל עוד לא נרכש חלקו של החבר בתאגיד.
 (ב) חלקו של חבר בתאגיד ניתן להעברה למי שכשיר להיות חבר לפי סעיף 13(ב)(2), והוא אם לא נקבע אחרת במסמכי ההתאגדות של התאגיד.
 (ג) נפטר חבר או נשלל ממנו רשיונו ולא הועבר חלקו כאמור בסעיף קטן (ב), ירכשוהו חברי התאגיד תוך תקופה שנקבעה; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בדבר הדרכים והמועד לרכישת חלקו של חבר תאגיד שנפטר או שנשלל רשיונו.
15. עשה תאגיד של חוקרים פרטיים מעשה אשר אילו עשה אותו חוקר פרטי היו רואים אותו כעבירת משמעת, רואים כל חבר מחבריו כמי שעבר אותה עבירת משמעת אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על המעשה;
(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצוע העבירה.
16. אין בקיומו של התאגיד כדי לגרוע מאחריותם המשמעתית של חבריו.
17. בכפוף להוראות סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים תאגיד של חוקרים פרטיים כאחראי אחריות שלוחית בנזיקין על כל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריו כחוקרים פרטיים.
פרק ה': ארגון שירותי שמירה
18. (א) לא יקיים אדם משרד לשירותי שמירה ולא יארגן שירותי שמירה, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
 
 (ב) לא יעסוק אדם כשומר בסוגי שמירה שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.
19. (א) לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה, לארגן שירותי שמירה או לעסוק כשומר בסוגי שמירה שנקבעו לפי סעיף 18(ב), אם ראתה הועדה שאין לתתו מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו או התנהגותו של המבקש.
 (א1) לא יינתן רישיון לאדם לקיים משרד לשירותי שמירה או לארגן שירותי שמירה, אלא אם כן הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (בסעיף זה – ערובה), או ביטח את עצמו ואת השומרים המועסקים על ידיו אצל מבטח, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו או של שומרים כאמור בשירותי שמירה; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המפקח, יקבע הוראות לעניין ערובה, לרבות סוג הערובה, תנאיה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט וכן הוראות לעניין ביטוח, לרבות סכומי הביטוח המזעריים ופרטי הביטוח, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות שונות לסוגי שמירה שונים; בסעיף קטן זה, "מבטח", "מפקח" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
 (ב) בעל משרד לשירותי שמירה או המארגן שירותים כאמור לא יעסיק שומר שאינו בעל רשיון לפי סעיף 18(ב), אלא אם קיבל אישור מאת המשטרה שאין לה לגבי העסקת אותו אדם התנגדות מהטעמים האמורים בסעיף קטן (א).

20. אדם או מוסד המקיימים שירותי שמירה במשרד או מפעל, לא יקבלו על עצמם, במישרין או בעקיפין, לנהל חקירה פרטית הנוגעת לאותו משרד או מפעל, ולא ישתמשו לצורך כל חקירה שהיא במסמכים המצויים באותו משרד או מפעל.
פרק ו': שיפוט משמעת
21. (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות בועדה, יקבע בתקנות כללים בדבר אתיקה מקצועית של חוקר פרטי.
 (ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות עיסוקים שבהם לא יעסוק חוקר פרטי בנוסף לעיסוקו כחוקר.
22. (א) שר המשפטים ימנה שופט שיהיה יושב ראש ועדת משמעת; יושב ראש הועדה ימנה את שאר חבריה אחד אחד מתוך רשימה של חוקרים פרטיים ומתוך רשימה של אנשים שאינם חוקרים פרטיים, שערך אותן שר המשפטים.
 (ב) על ועדת המשמעת יחולו סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט–1968.
23. היועץ המשפטי לממשלה רשאי למנות בודק לבדוק ענין הנוגע להתנהגותו של חוקר פרטי; לבודק כאמור יהיו הסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח האמורות בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ודין עדות שניתנה בפניו כדין עדות הנמסרת על פי הפקודה האמורה.
 
24. קובלנה על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה, בין מיזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם — דרך כלל או לענין מסויים — לייצגו ולטעון בשמו בפני ועדת המשמעת.
25. (א) הוגשה קובלנה על חוקר פרטי ומצאה ועדת המשמעת — לאחר שנתנה לו הזדמנות להתגונן — כי הפר הוראה מהוראות חוק זה או כלל מכללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 21, או שהוא אשם בהתנהגות אחרת שאינה הולמת את המקצוע, רשאית היא להחליט על אחת מאלה:
(1) להתרות בו;
(2) לנזוף בו;
(3) להתלות את רשיונו לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
(4) לשלול ממנו את רשיונו ולפסלו מקבלת רשיון חדש לתקופה קצובה או לצמיתות.
 (ב) בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) רשאית ועדת המשמעת:
(1) לחייב את החוקר הפרטי בתשלום הוצאות ההליכים; אם שוכנעה שנקט באמצעי הגנה טרדניים או קנטרניים;
(2) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה ולחוקר הפרטי או לחייב קובל בתשלום הוצאות ההליכים לחוקר הפרטי בסכום שתקבע, אם החוקר הפרטי זוכה והועדה מצאה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד.
26. (א) דיון משמעתי לפי חוק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
 (ב) הואשם חוקר פרטי בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק סופי בפלילים.
27. הוגשה לועדת משמעת קובלנה נגד חוקר פרטי, רשאית היא, אם ראתה שחומרת הענין וטובת הציבור מחייבות זאת, להתלות רשיונו עד לסיום הדיון. לא נסתיים הדיון תוך שלושה חדשים מיום התליית הרשיון — בטלה ההתליה, אלא אם האריכה בית המשפט המחוזי.
 
פרק ז': הוראות שונות
28. תקפו של רשיון לפי חוק זה הוא לשנה והוא יחודש מדי שנה עם תשלום האגרה השנתית, אלא אם מצאה הועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרשיון.
29. (א) סירוב הועדה לתת או לחדש רשיון לפי חוק זה, וכן החלטה של ועדת משמעת בקובלנה לפי חוק זה, ניתנים לערעור מטעם הנאשם והקובל לפני בית המשפט המחוזי; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
 (ב) החלטת ועדת משמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 25(ב)(2) ניתנת לערעור מטעם המתלונן לפני בית המשפט.
30. העובר על הוראות סעיפים 3, 7, 9, 11, 13(א), 18, 19(ב) או 20, דינו — מאסר שנה אחת או קנס עשרת אלפים לירות.
31. מי שביום י"ד בטבת תשל"ב (1 בינואר 1972) עסק כחוקר פרטי או קיים משרד לחקירות פרטיות, וביום פרסום חוק זה ברשומות עדיין עסק בכך — לא יחולו על בקשתו לרשיון התנאים האמורים בסעיפים 4(א)(2) או 10(2), לפי הענין, ורשאית הועדה לוותר לגביו על התנאים האמורים בסעיפים 4(א)(3) עד (5) ו-10(3).
32. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר —
(1) אגרות רישוי;
(2) דרכי התמחות;
(3) סדרי הדין של ועדת המשמעת;
(4) תעריף מקסימלי לשכר שירותי שמירה.
33. תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז תשל"ב (2 ביולי 1972).

 שניאור זלמן שזר גולדה מאיר יעקב ש' שפירא
 נשיא המדינה ראש הממשלה שר המשפטים

ביטחון
תקנות כלי היריה (אגרות רישיון), תשס"ו-2005
תוכן ענינים
5
Go
אגרת רישיון סעיף 1
5
Go
פטור מאגרה סעיף 2
6
Go
אגרה בעד חידוש הרישיון סעיף 3
6
Go
החלפת רישיון סעיף 4
6
Go
הצמדה למדד סעיף 5
6
Go
ביטול סעיף 6
6
Go
תחולה סעיף 7
6
Go
הוראות מעבר סעיף 8

ביטחון
תקנות כלי היריה (אגרות רישיון), תשס"ו-2005*
 בתוקף סמכותי לפי סעיף 21 לחוק כלי היריה, התש"ט-1949 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לפי סעיף 1(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:
1. (א) בעד רישיון מהסוגים המפורטים להלן ישלם מבקש הרישיון, לפני נתינתו, אגרה כמפורט להלן לצדו של סוג הרישיון:
 סוג הרישיון בשקלים חדשים
(1) לעשיית כלי יריה (סעיף 2(א) לחוק), לשנה או חלק ממנה  2,355
(2) ליבוא (סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק) של –
(א) כלי יריה שאינו חלק או אבזר של כלי יריה מהמפורטים בפסקת משנה (ב) ואינו תחמושת, לכל כלי  25
(ב) חלק או אבזר של כלי יריה (כגון קנה, צינה, גוף או נוקר, של אקדח מסוג מסוים של יצרן פלוני), לכל סוג של חלק או אבזר
כאמור 25
(ג) תחמושת, לכל סוג של תחמושת (כגון כדורים של יצרן פלוני לאקדח מסוג "KURZ9", שקוטר קליעיהם – 9 מילימטרים, אורך תרמיליהם – 17 מילימטרים, משקלם – 92 גריין, ומבנה הקליעים – FULL METAL JACKET) 25
(3) ליצוא (סעיף 2(ב) ו-(ג) לחוק) של כל אחד מהמפורטים  מחצית האגרה
בפסקה (2), לכל כלי, סוג חלק, תחמושת או אבזר כאמור, לפי הענין שבפסקה (2),
   לפי הענין
(4) לעשיית עסק בכלי יריה (סעיף 3 לחוק), לשנה או חלק ממנה  2,355
(5) (א) לנשיאת כלי יריה או הובלתו (סעיף 4 לחוק) או להחזקת כלי יריה (סעיפים 5 ו-7ו לחוק) או להחזקתו ברישיון מיוחד (סעיפים 9, 10, 10א ו-10ב לחוק), לכל כלי, לשנה או חלק ממנה 50
(ב) להחזקת כלי יריה ברישיון מיוחד (סעיף 10 לחוק) על ידי גוף  מחצית האגרה
ציבורי שפעילותו קליעה ספורטיבית ללא מטרות רווח, לכל כלי,  שבפסקת משנה (א)
לשנה או חלק ממנה
(ג) להחזקת כלי יריה ברישיון מיוחד (סעיף 10ג לחוק), לכל כלי –
(1) לשנה או חלק ממנה 145
(2) ליתרת תקופת תוקפו של רישיון אחר שהיה עליו 50
(6) להקמת מטווח קליעה (סעיף 7 לחוק) 2,355
(7) (א) לניהול מטווח קליעה (סעיף 7 לחוק), לשנה או חלק ממנה 470
(ב) למפקח מטווח קליעה (סעיף 7ג לחוק), לשנה או חלק ממנה 50
(8) בעד העתק רישיון 50
(9) הוספת תנאי ברישיון לעשיית עסק בכלי יריה (סעיף 3 לחוק) שלפיו נוסף כלי יריה, שלא היה עליו רישיון לפי החוק, לרישיון האמור שלא עקב ייבוא כלי יריה לישראל (סעיף 2(ב) לחוק), לכל כלי ולכל סוג חלק או אבזר, או סוג תחמושת שנוסף (כגון בדוגמאות שבפסקה (2)(ב) ו-(ג)) 25
(10) הוספת תנאי ברישיון לעשיית עסק בכלי יריה (סעיף 3 לחוק), שלפיו  מחצית האגרה
נוסף כלי יריה לרישיון האמור, ובלבד שיש עליו לפני הוספת התנאי,  שבפסקה (9)
רישיון לפי החוק, לכל כלי ולכל סוג חלק או אבזר, או סוג תחמושת שנוסף (כגון בדוגמאות שבפסקה (2)(ב) ו-(ג))
 (ב) תקנת משנה (א)(2) ו-(5)(א) לא תחול על כלי יריה שבידי –
(1) נציג דיפלומטי של מדינת חוץ ששוגר לישראל;
(2) משתתף בתחרות קליעה בין-לאומית;
(3) אורח או מומחה מחו"ל שהוזמן לישראל בידי הממשלה או באישורה.
 (ג) תקנת משנה (א)(5)(א) לא תחול על כלי יריה –
(1) של נספה בשירות צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר או נספה הנמנה עם גופי המודיעין הממלכתיים, הנמצא בידי הוריו השכולים, אלמנתו או ילדיו כמזכרת;
(2) של אדם אשר שירת בצבא הגנה לישראל, או בארגון הגנה טרם הקמת מדינת ישראל, לגבי כלי יריה שנמסר לו למזכרת על ידי צבא הגנה לישראל או ארגון הגנה כאמור;
(3) של מוזאון או מוסד לזכר חללי מערכת הביטחון או בארגון הגנה טרם הקמת מדינת ישראל, לגבי כלי היריה שמוחזק בהם לזכרם;
(4) שהוא מוצג של מוזאון מוכר כמשמעותו בפרק ב' לחוק המוזאונים, התשמ"ג-1983;
(5) שמועד ייצורו קדם לשנת 1800.
2. על אף האמור בתקנה 1(א), לא תשולם אגרה בעד כל אחד מאלה:
(1) רישיון לפי סעיפים 2(א), 3, 7, 7ג, 9, 10, 10א או 10ג לחוק או רישיון לפי סעיף 5 לחוק שניתן למנהל מטווח בהתאם לסעיף 7ז לחוק (להלן – רישיון למנהל מטווח), שניתן לראשונה בתקופה של שלושת החודשים שלפני המועד הכללי לחידוש רישיונות לפי תקנות כלי היריה (תוקפם של רישיונות), התשס"ג-2002;
(2) רישיון לפי סעיפים 4 או 5 לחוק שאינו רישיון למנהל מטווח, שניתן לראשונה בתקופה של שלושת החודשים שלפני המועד לחידוש שקבע פקיד הרישוי.
3. (א) האגרה בעד חידוש רישיון תהיה כאמור בתקנה 1(א) אם חודש ערב פקיעתו.
 (ב) חודש רישיון מאלה המנויים בתקנה 1(א), לפי הענין, למעט רישיון לפי סעיף 2(ב) או (ג) לחוק, אחרי פקיעתו, תשולם אגרה כמפורט להלן:
  כלי היריה הופקד
 כלי היריה הופקד במשטרה כאמור
 אצל סוחר כאמור בסעיף 14 לחוק,
התקופה שבין מועד פקיעת בסעיף 14ג לחוק, בתוך 48 שעות
הרישיון ובין המועד שבו פנה בעת שהרישיון היה ממועד פקיעת
מי שהיה בעל הרישיון לפקיד בתוקף ונמסר דיווח הרישיון ונמסר
הרישוי בבקשה לחדשו לפקיד הרישוי דיווח לפקיד הרישוי האגרה
עד שישה חודשים לא לא כאמור בתקנה 1(א) לתקופה שתחילתה במועד פקיעת הרישיון וכן אגרה לשנה אחת בלבד לפי תקנה 1(א)
מעל שישה חודשים ועד
שנים עשר חודשים  לא לא כאמור בתקנה 1(א) לתקופה שתחילתה במועד פקיעת הרישיון וכן שלוש פעמים האגרה שנקבעה בתקנה 1(א) לשנה אחת בלבד
מעל שנים עשר חודשים לא לא כאמור בתקנה 1(א) לתקופה שתחילתה במועד פקיעת הרישיון, וכן ארבע פעמים האגרה שנקבעה בתקנה 1(א) לשנה אחת בלבד, לכל שנת איחור או חלק ממנה
כל תקופה שהיא כן לא כאמור בתקנה 1(א) לתקופה שתחילתה במועד החידוש
כל תקופה שהיא לא כן כאמור בתקנה 1(א) לתקופה שתחילתה במועד החידוש
 (ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו גם על מי שהיה פטור מאגרה לפי תקנה 1(ב) ו-(ג), למעט מי שהיה פטור לפי תקנה 1(ב)(1) ו-(3), ו-(ג)(1) ו-(2).
 (ד) הוראות תקנת משנה (ב) לא יחולו על מי שבשנה פלונית, שר הפנים או מי שהוא הסמיכו לכך , נתן לו מטעמים מיוחדים אישור לכך.
4. בכפוף לאמור בתקנה 2, המבקש להחליף רישיון של כלי יריה ברישיון מאותו הסוג לכלי יריה חדש, ישלם בעד הרישיון החדש את האגרה המשתלמת בעד אותו כלי יריה לשנה אחת, ויקבל רישיון לכלי היריה החדש לתקופה שעד למועד פקיעת הרישיון של כלי היריה הקודם.
5. (א) בתקנה זו, "המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 (ב) סכומי האגרה שבתקנה 1(א) ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה, אם השתנה המדד לחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד לחודש נובמבר של השנה שקדמה לה.
 (ג) עדכון סכומי האגרה כאמור בתקנת משנה (ב) ייעשה על בסיס הסכומים לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ד).
 (ד) סכום מעודכן כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של חצי שקל חדש יעוגל כלפי המספר הזוגי השלם הקרוב.
 (ה) המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 1(א) כפי שהשתנה עקב עדכון סכומים לפי תקנה זו.
6. תקנות כלי היריה (אגרות רישיון), התשכ"ב-1962 (להלן – התקנות הקודמות) – בטלות, למעט לענין האמור בתקנה 8.
7. תקנות אלה יחולו על רישיון מהרישיונות המנויים בתקנה 1(א) שהוצא ערב יום פרסומן – מאותו יום או מן המועד הכללי לחידוש רישיון כאמור כמשמעותו בתקנות כלי היריה (תוקפם של רישיונות), התשס"ג-2002, לפי המאוחר.
8. בעד רישיונו של כלי יריה שפקע ולא חודש קודם ליום פרסומן של תקנות אלה, תחושב האגרה לפי הוראות תקנה 7 לתקנות הקודמות עד אותו יום, ולאחר מכן יחולו עליו הוראות תקנה
3(ב) עד (ד), ולענין זה יראו כאילו ביום הפרסום פקע הרישיון ולא חודש.

י"א בחשון התשס"ו (13 בנובמבר 2005)

 אופיר פז-פינס
 שר הפנים